מקור תלמוד ירושלמי כתובות ב׳:ט׳:ד׳
9 אֵי זֵהוּ כַרָקוֹם. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי. כְּגוֹן זוֹגִין וְשַׁלְשֶׁלָיוֹת וּכְבָלִים וַאֲוָוזִים וְתַרְנְגֹלִין וְאַפָּרָטוֹטוֹת מַקִּיפִין אֶת הָעִיר. וָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חָמָא בַּר אַשִּׁי. מַעֲשֶׂה הָיָה וּבָרְחָה מִשָּׁם סוּמָה אַחַת. הָיָה שָׁם פִּירְצָה אַחַת מַצֶּלֶת אֶת הַכֹּל. הָיוּ שָׁם מַחְבּוּיִים צְרִיכָה. רִבִּי זְעִירָה רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָה בְשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְשִׂיאָה. וּבִלְבַד כַּרָקוֹם שֶׁלְּאוֹתָהּ מַלְכוּת אֲבָל כַּרָקוֹם שֶׁלְּמַלְכוּת אֲחֶרֶת כְּלֵיסְטֵיס הֵן.
פירוש מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות ב׳:ט׳:ד׳
9 היו שם מחבויים צריכה. בבבלי הבעיא אם אינה מחזקת אלא אחת מהן והסכימו כל הפוסקים לקולא דאמרי' אכל חדא וחדא היינו האי ומצלת על הכל:
10 ובלבד כרקום של אותה מלכות. וכן פירשו ר"ח ור"ת בתוס' ד"ה כאן דשל אותה מלכות חמירא טפי וכן פסק הרמב"ם ז"ל שם והסכימו רוב המפרשים לזה מהאי דהכא: